יציאת מצרים שלי

יציאת מצרים שלי. מצרים מהמילה צר.
כשהייתי שם הרגשתי צר
לא בגלל המקום אני חושבת
בגלל מה שאני הייתי במקום הזה

חמש שנים כבר לא שם
בלי בוס על הראש,
בלי תוכניות של משהו אחר שאני לא מאמינה בהם,
בלי סיסמאות, בלי משחקי כח, כבוד, שררה ושליטה.
בלי תסכול ושאו אוף,
כן גם בלי
משכורת קבועה בסוף החודש, מניות, בונוסים,
חופשים, רכב צמוד, טיסות, כנסים מושקעים, פנסיה מובטחת
כן, בלי כל זה.

חמש שנים מאז.
ומה היציאה שלי? איך היום?
בלי המשכורת הקבועה ובלי הבונוסים
ועם הרבה כיף, התפתחות אישית, אתגר,
משמעות ושמחה.
לא הכל דבש, ברור. אבל הרוב כן!

להכיר את האנשים מהביפנוכו שלהם,
מהכאבים, הפחדים, היצירתיות,
הקסמים שהם עושים, האנרגיות, החדשנות,
ההתמסרות, הנתינה, והרצון ללמוד ולהתפתח,
הרצון לעשות ולהצליח.
ולהיות שם לצידם בזמן הזה, כשזה קורה.
תודה אנשים. תודה משפחה. תודה בורא עולם.

חג שמח חברים

חדש - הצטרפו מטה לקבוצת וואטאפ ותקבלו את כל המאמרים החדשים ישירות אליכם לנייד

אהבתם? תשתפו

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך