לסמוך על עצמי

לסמוך על עצמי
יש אנשים שלא סומכים על עצמם.
הם מצטטים אחרים, נסמכים על ידע של אחרים, שנים לומדים ולא מממשים, עוד קורס, עוד סדנא, עוד שיטה, וזה עדיין לא מספיק. אחרי כל הלימודים הם עדיין מרגישים שלא יודעים מספיק. פוחדים לטפל בלקוח. לא מוכנים לגמרי לצאת עם המוצר. הם מסתובבים סביב עצמם ולא מוציאים לפועל. דוחים ודוחים.
 
כל אלו הם תסמינים למצב שבו הבן אדם לא סומך על עצמו.
 
ויש להם עוד מאפיינים:
הם לא מיישמים על עצמם את מה שלומדים ומלמדים, כמו סנדלר שהולך יחף. וזה מאוד לא טוב לעסקים.
 
הם מתלבטים ומתקשים להגיע להחלטות. מתייעצים ומתייעצים ושואלים אחרים, כאילו הדעה שלהם נכונה יותר.
 
הם כל הזמן מחפשים בחוץ: מה המתחרים עושים, מה קולגות עושים, הם נמצאים בלופ איסופי שמרחיק אותם יותר ויותר מעצמם. מהאינטואיציות המקוריות שלהם.
 
הם פרפקציוניסטים: עוד ועוד לשפר, אף פעם זה לא מספיק טוב.
 
הם חוזרים על עצמם, אומרים משהו פעם ועוד פעם. ועוד פעם. כמו בחזרה על פעולות אחרות – הם לא סומכים אפילו על מילותיהם.

 

הלקוחות לא קונים ממי שלא סומך על עצמו.

 
אנשים קונים את הביטחון שתוכלו לעזור להם. במיוחד למי שמוכר שירותים. בין אם זה ראית חשבון, עורך דין או אינסטלטור. על כולם אנחנו רוצים לסמוך שהם יודעים מה הם עושים. שהם יעזרו לנו איפה שאנחנו לא יכולים לבד.
 
אם בעל עסק לא סומך על עצמו, בוודאות הלקוח לא יסמוך עליו ולא יקנה ממנו. הוא יקנה ממי שיתן לו את הביטחון שהוא יודע מה הוא עושה ושאפשר לסמוך עליו.
 
אם תשאלו אח”כ את הלקוח למה בסוף לא קנית ממני – לא בטוח שהוא ידע לענות את התשובה האמיתית. כנראה הוא לא ידע לנסח במילים מה הפריע לו. תחושת האני לא סומך, היא חמקמקה ולא נדע לזהות ולהגיד מה היה שם בדיוק. זה הרבה פעמים יעלה באינטואיציה. בתחושת הבטן שעוברת ללא מילים.
 
בשיווק אומרים שאנשים קונים מהרגש, תחושת הלסמוך היא מה שאנחנו רוצים שהלקוח ירגיש איתנו. שהוא יכול לסמוך עלינו. בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו. קודם כל.
 

המילה שחוזרת על עצמה אצל אנשים שלא סומכים על עצמם

שיטת הבריאה מקשיבה למילים שאנשים אומרים. למה שיוצא להם מהפה, ללא קשר להקשר של המילה – רק למילה עצמה.
המילה שמאפיינת אנשים שלא סומכים על עצמם היא “אולי”. אולי פותחת אפשרויות, לא החלטית. לא מעגנת. משאירה דברים בספק.
 
אנשים שלא סומכים על עצמם, אנשים של אולי, סנדלרים יחפים שתמיד תמיד לא בטוחים במה שהם עושים, הם אנשים שקשה מאוד לקנות מהם. הם לא סומכים על עצמם, אז למה שהלקוחות יסמכו עליהם? לא סומכים – לא קונים.
 

מה עושים?

איך אדם יכול להשתנות, לעשות סוויץ’: להפוך ממצב שבו הוא לא סומך על עצמו להיות אדם שמאמין בעצמו וסומך על עצמו.
הדבר הראשון הוא לזהות שזו המציאות. שזה המצב. לקרוא לו בשם: זה לא סתם חוסר בטחון עצמי, או חוסר אמון בעצמי.
 
“לסמוך על עצמי” הם מילים מקרקעות שמחזקות את החיבור שלנו למציאות.
 
אם גם אתם כאלה, אם גם אתם מתנהגים ככה, אתם צריכים להכיר בעובדה שאתם לא סומכים על עצמכם. אחרי ההכרה באות הפעולות שמשנות התנהגות. באמצעותן, תבנו את התחושה שיש מישהו לסמוך עליו.
 
והמישהו הזה הוא אתם.
 
תתחילו בקביעת סדר יום. תרשמו את הפעולות שעד היום דחיתם כי חשבתם שזה לא מספיק טוב, שזה לא שלם, שצריך עוד לדייק ועוד ללמוד. תכתבו אותן ותכניסו אותן ליומן לביצוע. ואל תעצרו. תמשיכו לביצוע. את כל הפעולות כולן כולן.
 
בלי ביקורת.
בלי סקפטיות.
בלי דחיינות.
 
לעשות. ולסמוך על עצמכם שתעשו הכל.
 
היציאה לפעולה משנה את המציאות. שוברת הרגלים רעים של דחיינות, סקפטיות ולימוד לא מספק. במקום זה, היא בונה הרגלים חדשים. ככל שתעשו יותר, כך המציאות תשתנה ותהפוך אתכם לאתם החדשים.
לאדם שסומך על עצמו.
 

ותזכרו

תסמכו על עצמכם שתעשו את הכל ותעמדו בזמנים ובפעולות שאמרתם שתעשו.
 
לסמך על עצמי, זה לא משנה מה קורה בסביבה החיצונית, אני סומכת על עצמי שאדע מה לעשות. שאדע לעזור לבן אדם שצריך את העזרה שלי.
אני סומכת על עצמי.
 
היכנסו מכאן לשיחה שקיימנו הבוקר יהודית סגל ואני בנושא לסמוך על עצמי.
מוזמנים להצטרף אלינו כל יום ראשון ללייב בקבוצת הפייסבוקשבוע מבורך,
אראלה

אהבתם? תשתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך גם

שיעורים בניהול

כבר בכניסה מצאתי סדום ועמורה: התקרה הפוכה, סולמות, כבלים זרוקים ושני חבר’ה עובדים ומתקנים. “מה קורה?” שאלתי. “מתקנים לנו את התקשורת”.”יפה,” אמרתי.

קרא עוד