איך לא מתפרצים ושולטים על השיחה והרגשות בעבודה

התפרצות וצעקות במקום העבודה אינן אירוע חריג. 
וכשזה קורה, זה ארוע רב נפגעים. 

אירוע רב נפגעים

הנפגעים הישירים הם מי שצעקו עליו ועלבו בו וגם מי שצעק,
אבל, מחקרים מראים שזלזול וצעקות 
משפיעות מהותית לא רק על המעורבים הישירים,
אלא גם על מי שהיו עדים
להשפלה, לצעקות ולחוסר כבוד. 

זה פוגע ביצירתיות שלהם,
ביכולת לקבל החלטות,
ברצון לתרום מעצמם ובמוכנות לקחת סיכונים.
ירידות משמעותיות של 20% ומעלה.

כשהצעקות מסתיימות זה רק מתחיל

מי שחווה ארוע כזה, יודע
שהארוע לא מסתיימים ברגע שהצעקות שכחו 
יש להן שובל ארוך וסבוך של השפעה לאורך זמן. 

אנשים לוקחים את התקריות איתם הביתה
לבן או בת הזוג, לילדים
ואפילו עמוק לתוך הלילה, לחוסר שינה
ומחשבות מטרידות. 

התפרצויות קולניות מעוררות תחושה של השפלה,
פוגעות בביטחון העצמי, בסמכות,
בתחושת הערך 
ומולידות תסכול וכעס מצטברים. 

הזמן שלוקח לאנשים לחזור לעצמם אחרי אירוע כזה
הוא ארוך, ימים שבועות ואפילו חודשים,
ויש כאלה שזה לא עובר להם ומחליטים שזהו. עד כאן. מספיק. 

גם מבט או תנועת יד יכולים להיות אלימים ופוגעים

הפגיעה היא לא רק במילים,
גם מבט, תנועת יד מזלזלות, ציניות, ניתוק שיחה, 
יכולים ליצור את אותו אפקט כואב ואפילו יותר. 
מים שקטים חודרים עמוק, זה גם לחיוב וגם לשלילה. 
שימו לב גם לזה. 

חשוב לזכור, 
לא משנה מי התחיל או מי "האשם", 
האחריות שלנו היא להוריד את הלבה הרותחת
גם אם אנחנו צודקים. 
כי כשזה קורה,
לא משנה מי צודק, 
במלחמה כמו במלחמה כולם מפסידים. 

איך שולטים בתגובות 

איך עושים את זה? 
אני יכולה לשתף אתכם מה אני עושה במצבים קולניים, 
כשמרגישה שדברים הולכים ומתלהטים, 

ההתלהטות והעצבים שקופצים,
עולות בשניות.
בשניות שזה קורה, 
אני מוציאה את עצמי מהסיטואציה
ומהצורך להגיב מיידית ומתבוננת על מה קורה לי, 

הפרידו בין הטריגר לתגובה

אני מעבירה את הפוקוס שלי לעצמי,
למה אני מרגישה, 
מה חושבת, מה קורה בגוף,
מה עובר בראש ומתמקדת בזה. 

בלי פרשנות, בלי טוב או רע, 
בלי מה אני אומרת לו עכשיו ואיך אני עונה לו.
רק מתבוננת ולא מגיבה. 

מפרידים בין המקרה לתגובה.

הלוואי וזה היה קל,
הרבה יותר קל להגיד, קשה יותר לעשות,
אבל מחייב. 

גם זה שריר שמתחזק באימון נכון

זה אימון וכמו בכל אימון
ככל שתבצעו את זה יותר כך תהפכו להיות אומנים,
יותר בשליטה יותר בהקשבה פחות באוטומט. 

תזכרו, אתם יכולים לשמש בלם לזעזועים 
יש לכם יכולת לבלום את הזעזוע
שארועים כאלו גורמים 
כי הנזק גדול והמחיר יקר. לכולם. 

בונים תרבות ארגונית מצמיחה

התרומה של זה לתרבות הארגונית, 
לכם ולאנשים שלכם היא אדירה. 
בטח אם אתם מנהלים ויש לכם השפעה רחבה על האנשים בארגון. 

ספרו לי על מצבים דומים אצלכם, 
מצבים שהייתם מעורבים או הייתם צופים,
מה הרגשתם, איך פעלתם? 
שתפו אם הצלחתם להפריד בין הטריגר לתגובה
ואיך הצלחתם להיות בלם הזעזועים.