מתי יבינו מנהלים שמספיק מנהל אחד הרסני, מתוסכל, פרנואיד, או סתם חסר בטחון, להרוס חיים של עובדים ולהרוס עסקים וארגונים.
שתי כתבות/תחקיר, שפורסמו השבוע בהארץ, האחת על גלי צהל והשנייה מהנעשה בכאן 11.. ברור לנו שזה לא ייחודי לחברות ממגזרים "נמוכים" כאלה או אחרים, זה קיים בכל מקום.
אתמול הייתי בפגישה עם מותג בינלאומי מוביל, יושבים איתי חברי הנהלה, ומספרים שעובדים יכולים לעזוב ככה בשביל עוד חצי שקל.
עובדים לא עוזבים כי מבטיחים להם עוד חצי שקל במקום אחר. עובדים עוזבים כי לא טוב להם. ולא יעזור עוד תוספות ועוד צו'פרים.
לשמחתי, אותה חברה בחרה לקיים 3 מחזורים של הקורס שלי לפיתוח מנהלים אצלה. ולא רק למנהלים אלא עד אחרון העובדים.
הכשרת מנהלים ועובדים מהסוג שאני מעבירה נוגעת בכל הרבדים האלו. איך להתנהל רגשית, איך לפתח חוסן למקרה של לחצים יחד עם מיומנויות ניהול.
תכשירו את המנהלים והעובדים שלכם, תלמדו אותם, תנו להם כלים, תבהירו להם מה הציפיות והסטנדרט המצופים מהם, ואם הם לא עומדים בסטנדרטים מקומם לא אתכם. ולא משנה כמה מקצועיים הם, הנזק שהם גורמים לעובדים ולארגון הוא בל יתואר.
בהקשר לכתבה ולתחקיר, כואב במיוחד כי לחיילים אין דרך מילוט, הם לא יכולים לעזוב. בכאן 11, העובדים גם נמצאים בסוג של מלכוד, אין הרבה אופציות בשוק, ומרגישים שאם יעזבו תפגע ההכנסה והקריירה שלהם.
בשני המקרים, הפגיעה הרגשית שחוו תלווה אותם לכל החיים ואני לא מגזימה.
